פראג היפה

שניה לפני שהתחילו הההתרחשויות המצערות בארץ, קפצנו לאתנחתא קלה לפראג, כאשר מזג האוויר עדיין לא ממש מקפיא והעיר נחה לה לאחר קיץ עמוס מבקרים. החלטות ספונטאניות הן תמיד הטובות ביותר במקרה הזה. וההזדמנות להשתעשע קמעא עם בגדי החורף המבושש לבוא בארץ יותר מקרצה לי.



עשיתי קצת שיעורי בית לפני כן, כמו לקרוא על העיר ועל המקומות ששווה לבקר בהם, ומסעדות כשרות למלא את המאגרים המתדלדלים בקרה האירופאית. וכמובן - בית חב"ד בעיר לתפילות וארוחות שבת!
אך אין כמו להרגיש את העיר ברגליים, לתפוס מפה - כן הדבר האמיתי, לא "גוגל מפס" או ג'יפיאס. לסמן בעיגול את המקומות, לגלגל על הלשון את השמות הזרים של התחנות המרכזיות בעיר, ולחרוש את רובע "ג'וספוב" היהודי והמרכזי מכל הכיוונים.

המטבע המקומי שווה ל5 שקלים חדשים, אז הרגשנו ממש עשירים כשהסתובבנו בכל מקום, מחלקים כל סכום ל5 (או ל20 במקרה של הדולר) וכך גיליתי כי מספר דברים שווים ביותר לקניה ברפובליקה הצ'כית. העורות, הפרוות וכמובן הקריסטלים הבוהמיים הנוצצים הקורצים מכל חנות תיירים ממוצעת. אך גם כאן יש לנהוג בחוכמה כי כמובן ככל שהחנות רחוקה ממרכזי התיירות ההומים הרי היא זולה יותר ונואשת יותר לראות אותך יוצאת ממנה עם שקית עמוסה. כך ניתן להשיג למשל זוג כפפות מעור (אשר בארץ מחירן 200 ש"ח) במחיר של 50 ש"ח, כובעי פרווה ב100 ש"ח, וקריסטלים במחירים זולים גם כן.. כמובן שאת המחיר הרשום או הנאמר במידי אין לשלם אלא יש לבקש הנחה ואחר כך להתמקח עוד. המקומיים מצפים ממך להתנהג כך.

עוד כמה טיפים קטנים שמשתלמים בטיול:

כדי לקבל תמונה טובה מתיירים אחרים - כדאי לבחור בסינים או בצעירים... הם סבלניים מספיק כדי להשקיע בתמונה ומבינים מספיק ברזי הטכנולוגיה כדי להוציא תמונה חדה וברורה. הם אפילו ישאלו אם התמונה מוצלחת ויצלמו עוד אחת או שתיים מבלי לרטון.

כדאי להסתובב ברחוב הכי יקר רק כדי להציץ בחלונות הראווה ולקלוט את הטרנדיים האופנתיים לעונה, גם אם אין באפשרותך לרכוש תיק או נעל במחירים מופרזים (ולא מוצדקים בעליל) אל תמנעי מעצמך את התענוג של "שופינג חלונות" (window shopping)

השתמשו בתחבורה ציבורית: אם יש לכם מספיק זמן אל תקחו את הטיולים ה"מוכנים" של המדריכים הישראלים. סעו ברכבת, בטראם או באוטובוסים אין סיפוק יותר גדול מלהרגיש טיפ - טיפה "מקומיים". (במקרה של פראג קונים כרטיס לכל אמצעי התחבורה ומחתימים אותו פעם אחת בלבד ברכב הראשון שעולים אליו)

באירופה, אם אתם מעוניינים בבית מלון סביר ומעלה, בחרו מ4 כוכבים, אלו בתי מלון ברמה של 3 בארץ.

כאשר הגיעה השבת והיינו אמורים לצאת מהמלון ולהיכנס ללא אמצעים אלקטרוניים, נתקלתי לראשונה בפקידת קבלה לא אדיבה בעליל (בכל מקום אחר היו מציעים לנו לעלות לפתוח לנו את הדלת לחדר או כניסה או החלפה של הכרטיס במפתח רגיל. וכן דרך יציאה שלא דורשת להשתמש בדלתות האוטומטיות) "אין מי שיעזור לך!" חזרה ואמרה הפקידה בטון פסקני. אין? - ה' חנן אותנו בראש יהודי, ואנחנו לא ממש זקוקים לעזרה, ערכנו מעקב חשאי וניסינו דרכי גישה שונות וגילינו שישנה דרך מצויינת לרדת במדרגות מבלי להשתמש בכרטיס האלקטרוני. את ידית דלת חדרינו קשר בעלי בכישרון בגומית שיער פשוטה למנעול, כך הדלת נשארה פתוחה אך נראתה נעולה (את חפצינו היקרים והדרכונים השארנו בבית חב"ד לשבת) ואת הדלתות האוטומטיות צלחנו בכל פעם עם עוברים ושבים שנכנסו ויצאו תדיר מן המלון. אחחח! הסיפוק שבלהרגיש סוכני מוסד לשעה קלה, היה אדיר!;)

ורכש אחרון שערכנו בפראג היה שעון מטוטלת עתיק יומין שעשה את כל הדרך מאירופה לארץ חבוי בין הבגדים.

האויר הקר, העיר החלומית השוכנת משני צידו של נהר הוולטאבה, הארכיטקטורה המדהימה והבלתי פוסקת בכל רחבי העיר, ההיסטוריה היהודית עתיקת היומין המוצגת בבתי הכנסת היפהפיים השונים. החויה של השבת בבית חב"ד עם יהודים מכל מקום. הטיולים הרגליים הרומנטים, כל אלו הפכו את החופשה לחויה מדהימה ובלתי נשכחת.

בית הכנסת הספרדי