קיבוץ גלויות

יש לי חברה טובה ואהובה, שכמוני, אוהבת לעשות שופינג בכל הזדמנות. אך הייתה תקופה מסוימת בחייה שבכל פעם שראיתי אותה, (וזה קרה הרבה!) היא לבשה שוב ושוב את אותם הפריטים. כמובן שהתרעמתי עליה וטענתי: יש לך "ערימות" של בגדים בארון, למה אינך נהנית מהם?

הלבן הלבן הזה Give me some of that white stuff

אני יושכת כעת בביתי המחומם בזמן שבחוץ מסך לבן של שלג יורד על עירי הקסומה, ומתחיל להערם קמעא על הגגות והעצים. אני מביטה בלובן השמיימי הזה שנשלח אלינו הישר ממעל וליבי מתחמם.

I'm sitting in my well heated house, as a stream of snow falls on my enchanted city, and starts to pile up on the rooftops and the trees. I'm looking at this heavenly white that has been sent to us straight from above and my heart warms up.

בגדים מתובלנים - Spicy clothes

בימים קרירים כאלו כל שמתחשק לנו הוא להתרכבל לנו בבגדים חמימים ולשתות כוס שוקו מהביל תוך כרסום עוגיות מתוקות, והאזנה לגשם הדופק על החלונות. או לחילופין לשתות מרק חם ומתובל ולהתענג על החמימות והטעמים השונים היורדים להם במורד הגרון ומחממים את העצמות.
אינני מתכוונת לרשום  מתכונים או להמליץ על מאכלים שונים. רוצה אני לשתף אתכם באהבה שלי לבישול אחר..
להתלבש זה קצת כמו לבשל, מערבבים קצת מזה וקצת מזה, בוזקים מעל קצת מלח וקצת פלפל (אקססוריז שונים) ומקווים לתוצאה טעימה ומיוחדת.
בחורף הזה יש באפשרותינו לשלב בין הבגדים בצבעים השונים של התבלינים ולהרגיש חם גם מבחוץ וגם מבפנים.

On these cold days all we feel like doing is snuggling up in our warmest clothes, munching on some yummy cookies as we sip on a cup of hot coco, while listening to the rain patter on the windows. Or else, indulging in spicy hot soup enjoying its warmth and the different flavors going down the throat and warming the bones.

I'm not going to talk about different casseroles or recipes. I want to share with you my love of another kind of cooking...

Putting on clothes is a little bit like cooking, mixing a little bit of this and a little bit of that, sprinkling some pepper and salt (different accessories) and hoping for a special and tasty outcome.

This winter, we can combine the different colors of spices to feel warm from the inside and the outside.   

חגים

אז נכון, הייתי צריכה לרשום את הפוסט הזה לפני שבועיים - בחג החנוכה הנפלא שהיה לנו. אך בחג העמוס כל טוב, בטיולים, מסיבות, אורות והמון המון שמן לא מצאתי רגע קט לרשום, וגם רציתי לשבת לנוח ולהסתכל על החג שעבר במבט מבחוץ.

ואם תשאלו "חגים? - וכי למה ברבים"

אז כן גם ההשפעות של החגאות - הכבר פחות נוצריים וכבר יותר שיווקיים מנשבות פה - אמנם יותר ברקע, אך די מורגשות.
וזה נתן לי חומר למחשבה.

פראג היפה

שניה לפני שהתחילו הההתרחשויות המצערות בארץ, קפצנו לאתנחתא קלה לפראג, כאשר מזג האוויר עדיין לא ממש מקפיא והעיר נחה לה לאחר קיץ עמוס מבקרים. החלטות ספונטאניות הן תמיד הטובות ביותר במקרה הזה. וההזדמנות להשתעשע קמעא עם בגדי החורף המבושש לבוא בארץ יותר מקרצה לי.

גרביון מוסיף המון

בחופשת ירח הדבש שלנו, נכנסנו - בעלי ואני - לאחד הקולבואים הגדולים במיאמי. בעודינו עוברים במעברים עמוסים מוצרי צריכה, ניגשת אלי קובנית נמוכת קומה, אוחזת בידי בהתרגשות, ובאנגלית במבטא קובני כבד היא מלהגת בהתרגשות:
"אוי אני אוהבת את הגרביונים שלך! הם מזכירים לי את ילדותי בקובה, שם היינו גורבות גרביונים אלה כחלק מתלבושת בית הספר!"
חייכתי אל הגברת הנרגשת והודתי לה על המחמאה והמשכתי בדרכי.. אך בהביטי לאחור, גיליתי את הבעת התדהמה-מעורבת-בשעשוע השפוכה על פני בעלי. הסברתי לו שמידי פעם קורים לי דברים דומים, אבל זו באמת הייתה אחת אנקדוטות המצחיקות בחיי.

הגרביונים ה"קובניות"

חורף או לא, אותי זה לא מעניין! Winter or not, here I come

זה לא סוד שהחורף זו העונה שאני הכי אוהבת. אפעס, בארצי האהובה (קרי, ישראל) החורף לא ממש לוקח אותנו ברצינות, ומגיע בניחותא רק בסוף נובמבר ככה. השנה הוא ממש הגזים לדעתי.

חשבתי לתומי, שהמעבר לירושלים ישקשק את אמות הסיפין של עצמותי הרגילות לחורף המנומנם של המרכז. ניחמתי ביודעי ששרדתי כמה וכמה טיולים לעיצומו של החורף המקפיא באי המכונה "התפוח הגדול" ועמידה איתנה בסופת השלגים שלא-היתה-כמותה-כבר-10-שנים...

It's no secret that winter is my favorite season. Alas, in my beloved country (i.e. Israel) winter does not really take us seriously and only leisurely arrives in late November-ish. This year things went too far.

I foolishly thought that the infamous Jerusalem cold will rattle my bones unlike the mild winter of Greater Tel Aviv. I was comforted by the fact that I survived several trips to the deep "freezie" winter on an island called "The Big Apple" and braved the blizzard that was "unlike anything seen there in over 10 years!" (Scroll down)